פלאפון תקשורת בע"מ נ' מזרחי

פסק דין

לפני תביעה על סכום קצוב לתשלום 15,751 ש"ח בגין יתרת חוב בגין שירותי רדיו-טלפון. הנתבעת הגישה תצהיר לקוני שבו טענה בעיקר כי הובטח לה שהתובעת תשלם עבורה את ההתחייבויות שלה לחברה המתחירה עימה היתה קשורה לפני שקיבלה שירותים מהתובעת, לאחר מכן, התובעת, בתירוצים שונים, לא עמדה בהתחייבות זו. טענת הגנה נוספת, הינה כי הובטח זיכוי למשך שנתיים לשלושה מכשירים לפי 800 ש"ח למכשיר. ובסך הכל 4,800 ש"ח.

במהלך החקירה, הסתבר כי המבקשת לא היתה מעורבת כלל בכל העניינים שנוגעים לתביעה ואין לה מושג במה מדובר ועל כן לא יכלה לענות לשאלות שנשאלה בחקירה נגדית. מיותר לציין כי עובדה זו היא תמוהה ביותר בלשון המעטה, שכן בתצהירה של המבקשת לא נרשם דבר וחצי דבר לגבי אי ידיעתה על כל העובדות הרלוונטיות לתביעה. מובן איפה כי אין לתצהיר של המבקשת כל ערך והדברים שנאמרו בתצהיר אינם למעשה אמת שכן, כאמור, המבקשת טוענת שלא היתה מעורבת כלל בעניין, אלא מי שהיה מעורב היה בעלה.

בעלה נמצא כרגע באולם ויושב לידה ותמוה ביותר כיצד בנסיבות אלה לא הוא זה שהגיש את התצהיר שתומך בהתנגדות. כידוע, התצהיר שתומךב התנגדות צריך להיות ערוך על ידי מי שמכיר את העובדות מידיעה אישית, ורק במידה ולא ניתן להגיש תצהיר כאמור, על המבקש לציין את העובדות הידועות לו ולרשום במפורש כי אלו ידועות לו לפי מיטב ידיעתו וממקור אחר תוך ציון פרטי אותו מקור.

לא רק שלא הוגש תצהיר של בעלה של המבקשת אלא שבמהלך החקירה בשעה שביקשה ב"כ המשיבה לחקור את בעלה של המבקשת וזאת נוכח תשובתה של המבקשת שהיא אינה מעורבת וכי בעלה יודע את העובדות, התנגד ב"כ המבקשת לכך ואף חזר על התנגדות זו בסיכומי התשובה שלו.

מודה אני כי לא ירדתי לסוף דעתו של ב"כ המבקשת באשר לדרך ניהול ההליך. סבור אני כי בנסיבות העניין אין לי אלא להסיק כי מדובר בניסיון לנצל לרעה את סדרי הדין ואף זאת בדרך שאינה מתפשרת, על מנת למנוע מהמשיבה לחקור על גבי דוכן העדים את מי שלכאורה יודע את העובדות, היינו בעלה של המבקשת.

לפיכך די באמור לעיל ודי בכל שהמצהירה אינה יכולה לתמוך באמור בתצהיר שלה כדי להביא לדחיית ההתנגדות.

למעלה מן הדרוש אציין כי גם אם אתייחס לטיעונים שהועלו בתצהיר כטיעוניםש המבקשת מסוגלת ;לעמוד מאחוריהם, היה מקום לדחות את ההתנגדות, שכן מדובר בטיעונים שלא עמדו בחובת הפירוט. הטענה לגבי התשלום בגין ההתחייבויות לחברה המתחרה, לא כללה את הסכומים שעל פי הטענה היתה רציכה המשיבה לשלם לאותה חברה מתירה ולכן טענה זו אינה מפורטת ולא עומדת בדרישות הסף האלמנטריות בעניין זה.

בכל הנוגע לטענה בעניין זיכוי, גם כאן לא פירטה המבקשת כיצד ניתנה התחייבות, האם בהסכם או בדרך אחרת, מתי ניתנה, על ידי מי ניתנה. כמו-כן, לא צויינו התנאים שנלוו לזיכוי שהובטח כביכול.

מעבר לכך, בעוד אשר המצהירה מצהירה בתצהירה כי היא התקשרה בהסכם עם המשיבה ולא הכחישה כלל וכלל חתימות שלה על מסמכי ההתקשרות שצורפו לתביעה, ב"כ המבקשת טען במסגרת הסיכומים שהיא לא חתמה, כביכול, על הסכמים אלה.

מדובר בעוד סתירה תמוהה בטענותיה של המבקשת וניהול ההגנה.

התוצאה הינה כי ההתנגדות נדחית. המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הדיון של היום, אשר השיעור שלהם כולל גם התחשבות בדרך ניהול ההגנה בצורה לא ראוייה, כפי שציינתי לעיחל, בסך 2,500 ש"ח+ מע"מ. המשיבה רשאית להמשיך בהליכי הוצל"פ בתיק 0139796096, וזאת לגביית החוב המעודכן בתיק וכן לגביית ההוצאות שהתווספו היום לחוב בתיק, וזאת ככל שהחוב וההוצאות לא ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ט' שבט תש"ע, 24/01/2010 במעמד הנוכחים.

יאיר דלוגין, שופט

הוקלד על ידי: ליז נאור התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: